גדושה עד הקצה

ריעות דיין גז

לשיתוף המאמר

אומרים שבשיווק צריך להיות עקבית.

רק מסתבר שאפשר להיות עקבית מאוד ועסוקה מאוד ולשכוח למה.

לכתוב, לשלוח, ללמוד עוד כלי, לחשוב על עוד רעיון,

ולא לעצור לשאול: לאן אני הולכת?

לחזור למה שיש לך לתת

השבת פרשת "לך לך" -

לא רק לך לדרך, אלא לך לך - לך אליך.

יש בקרים שאני קמה ושואלת את עצמי,

מה אני רוצה?

ויש בקרים שאני קמה ושואלת, מה הקב"ה מבקש ממני?

כשאני מכוונת לשאלה השנייה, משהו אצלי נרגע.

הרעש יורד, ואני חוזרת לנביעה הטבעית שלי,

למה שיש לי לתת.

כשיש כל כך הרבה מה לתת

אני רואה את זה אצל נשים מקצועיות מאוד,

גדושות עד הקצה.

יש להן כל כך הרבה מה לתת,

ומשהו עוצר.

והן לא מוצאות את הדרך להוציא את זה החוצה.

מאיפה מתחילים לכתוב?

השבוע נפגשתי עם בעלת עסק מיוחדת במינה שמאוד רוצה להתחיל לכתוב תוכן יותר עמוק ואיכותי, יותר היא ופחות אינסטגרמי.

וזה מה שהצעתי לה -

לא להתחיל מעוד כלי ועוד תכנון.

וגם לא לחשוב על מה נכון לכתוב שיווקית.

אלא להתחיל מהדרך פנימה.

לעצור רגע לשאול,

מה קיבלתי, ומה אני יכולה לתת?

כמו ביוגה, להכניס את עצמנו למן תנועה עדינה של -

קבלתי מתנה - נותנת מתנה.

ככה פשוט.

כי כשאנחנו חוזרות לנביעה הטבעית שלנו, הברז פשוט נפתח מבפנים.

ואז מגיעה התוצאה: "והיה ברכה".

מקבלת מתנה, נותנת מתנה.

תנועה של זרימה, בלי מאמץ.

מהדרך שעברת, למי שנמצאת בה עכשיו

לפעמים, דווקא כשאנחנו מתקדמות בעסק, אנחנו מתחילות להתרחק מהנקודה שהיינו בה.

מהמקום שבו לא ידענו, שבו היססנו, שבו משהו הטריד אותנו.

והנקודה הזו היא בדיוק המקום שבו מישהי אחרת נמצאת היום.

אז אחת לכמה זמן, מפרשת לך לך לפרשת לך לך, כדאי לעשות את העצירה הזו,

להיזכר בדרך ולהתכוונן מחדש.

רגע לפני התוכן הבא

ושאלה אחת, ממני אלייך:

מה קיבלת בדרך, שמישהי אחרת מחכה לקבל ממך?

ריעות

האם המאמר עזר לך?

אשמח לשמוע מה היה ברור או מעניין, ומה היה חסר או לא ברור. המשוב שלך יעזור לי לשפר את התכנים הבאים. ואם נשארה לך שאלה, אפשר להמשיך איתי את השיחה.